מניעה של צרידות - שמירה על קול צלול תחת לחץ 

מניעה של צרידות - שמירה על קול צלול תחת לחץ

המאמר סוקר גורמי לחץ שכיחים בחיי היומיום הפוגעים בקול וגורמים צרידות, דיבור לא ברור או דיבור לא מובן. המאמר מציג סימפטומים שכיחים של פגיעה בקול, שיעזרו לקוראים לזהות השפעה של לחץ על הקול, ולבסוף מציע טיפים שיוכלו לסייע לשמור על הקול, להפחית או לצמצם שימוש פוגעני ולקוי בקול, ולהקל על צרידות, על בעיות קול, על דיבור לא ברור או דיבור לא מובן.

מאת: אפרת קורצר קלינאית תקשורת מוסמכת

במהלך השגרתי של חיינו היומיומיים, אנו מתנסים באופן תכוף במצבי לחץ וחשים תגובה גופנית כתוצאה מהם. במקרים רבים אנו נתקלים במצבי לחץ כבר בהשכמה מוקדמת בבוקר על מנת להכין בזמן את הילדים לגן ולבית הספר; בהמשך עלינו להתמודד עם עומסי התנועה ולהגיע בזמן למקום העבודה; עלינו להספיק לסיים משימות מוגדרות במקום העבודה, כדי להגיע במועד לאסוף את הילדים מהגן, וכך הלאה. כולנו קוראים על לחץ ברשת באינטרנט ובעיתון, אנחנו משוחחים על כך תכופות עם עמיתים וחברים, אנחנו גם יודעים כי חלקנו מתמודדים עם מצבי לחץ טוב יותר מאחרים. אבל, לא תמיד קל להגדיר מהו לחץ ולזהות את כל התגובות הגופניות שלנו ללחץ.

לחץ הוא תגובה לא-ספציפית של הגוף לכל דרישה המופעלת עליו וגורמת לגירוי יתר שלו (כפי שהוגדר ע"י Hans Selye ). לחץ הוא תוצר של התנסויות שליליות, אך בה במידה גם של התנסויות חיוביות. כל לחץ עלול לשנות את הקול, לפגוע בקול, ולגרום ל- צרידות ובעיות קול. חשוב לזכור כי התרגשות חיובית יכולה לפגוע בקול ממש כמו חרדה.

רבות מבין הפרעות הקול שמטופלות בקליניקה של קלינאית תקשורת באות לידי ביטוי ב- צרידות ובבעיות קול ללא ממצא רפואי על מיתרי הקול. אנשים רבים מפעילים את מערכת מיתרי הקול עם יותר מדי כוח ולחץ בתגובה למצבי לחץ, ומפתחים במשך הזמן צרידות ובעיות קול.

במאמר זה אסקור גורמי לחץ שכיחים בחיי היומיום. פיתוח מודעות לקיומם של גורמי לחץ סביבנו מאפשרת לנו לנסות לשנות את הסביבה ולנטרל את גורמי הלחץ, או לכל הפחות להפחית את השפעת גורמי הלחץ על גופנו ועל הקול שלנו בפרט. אציג סימפטומים שכיחים של פגיעה בקול שיעזרו לכם לזהות השפעה של לחץ על הקול, ולבסוף אציע טיפים שיוכלו לסייע לכם לשמור על הקול, להפחית או לצמצם שימוש פוגעני ולקוי בקול, ולהקל על צרידות, בעיות קול ודיבור לא ברור.

גורמי לחץ גופניים:
שהות בסביבה חמה, קרה, יבשה או לחה מדי, ולבישת ביגוד שאינו מתאים לטמפרטורת הסביבה, ושתייה מועטה, עלולים לגרום לחץ פיזי על הגוף עד למידה בה תהיה ללחץ השפעה על הקול.
חום גבוה, פריחה על העור, גירוד, ודלקות מסוגים שונים מלחיצים את הגוף המנסה לחזור לאיזון. גירויים אלו גורמים לחוסר נוחות גופנית ולמצב רוח ירוד ועלולים להשפיע על הקול.
סביבה רועשת מדי ותאורה לא הולמת (כגון: מנורות פלורוסנטיות מהבהבות, תאורה חזקה או חלשה מדי) עלולות לגרום לתגובות לחץ חזקות בגוף. אנחנו עלולים לא להיות מודעים לגורמי לחץ אלו, לאור העובדה שהם שכיחים מאוד, אבל הם עלולים לגרום ללחץ המשפיע לרעה על הקול.
אכילה מועטה מדי, אכילה מוגזמת, צריכת מזון שאינו מתאים לגוף (כגון: מוצרי חלב לרגישים ללקטוז, מזון חריף או מתוק מאוד הגורם לצרבות) עלולים לגרום לפגיעה בבריאות, ללחץ, להשפיע על הקול, ולפיתוח צרידות ובעיות קול במהלך הזמן.

גורמי לחץ סביבתיים:
מונוטוניות של הסביבה או העבודה גורמת ללחץ שעלול לגבות מחיר מהקול. בד בבד, גם פעילות יצירתית (כגון: ציור, כתיבה, עיצוב) במסגרת מקצועית עלולה לגרום ללחץ, אם האדם מפתח חרדה ביחס לאיכות היצירה ולגבי האופן בו תתקבל על ידי קהל. דבר זה נכון גם לגבי אנשים העוסקים באומנויות הבמה. עיסוק יצירתי יכול להיות בו זמנית בעל איכויות מזככות, אך גם מעורר חרדה ולחץ והקול שלנו עלול לשקף זאת.
דיכאון או עצבות שנובעים מסיטואציות של אובדן עמוק, אכזבה ממערכת יחסים, כשלון וכדומה צריכים ביטוי, אך לא באופן בלתי פוסק. כדאי להיות ערים לכך שתגובות לחץ כגון בכי, התבודדות ושקיעה בהרהורים עלולים להפוך לגורמי לחץ בפני עצמם. במילים אחרות, אנחנו עלולים להפוך עצובים מהעצבות, והדבר עלול להשתקף באיכות הקול.

גורמי לחץ תעסוקתיים:
כל מקצוע וכל מקום עבודה עלול לגרום לחץ מדי פעם בין אם גופני ו/או סביבתי ו/או כתוצאה מאחריות הקשורה למילוי התפקיד. ישנם תפקידים ניהוליים בהם האדם נושא באחריות כבדה ביחס לפרנסתם ורווחתם של עובדיו. ישנם מקצועות (כגון: רופא, טייס, נהג, שוטר, כבאי) בהם עצם חייהם של אנשים תלוי בביצוע ראוי של העבודה. אנשים עובדים בעלי משפחות נושאים בעול הפרנסה של בני משפחתם. אפילו היציאה לפנסיה אינה בהכרח משחררת את האדם מלחצים כלכליים. לחץ הקשור לנושא התעסוקה עלול להיות מצב מתמשך ועלול גם כן להשתקף בקול.

גורמי לחץ עלולים להיות גופניים, סביבתיים ו/או תעסוקתיים. עצם המודעות אל גורמי הלחץ תעזור לנו להימנע מחלקם, לשנות את הסביבה על מנת להפחית את גורמי הלחץ והשפעתם. חלק מהסיטואציות אינן כפופות לשליטתנו ואין לנו אפשרות לשנותן. במקרה כזה אנחנו יכולים ללמוד טכניקות שיאפשרו לנו לשלוט טוב יותר בהפקת הקול ולהימנע מהופעה של סממנים המעידים על פגיעה בקול ו- צרידות.

תגובות גופניות וקוליות ללחץ:
רובנו מכירים תגובות גופניות של לחץ כדוגמת כעס, מבוכה, כאבי ראש, דפיקות לב, תחושת לחץ בחזה, קשיי עיכול, קשיי שינה, הזעת יתר, כיב קיבה. אנשים רבים התנסו באחת או יותר מתגובות אלו בזמן זה או אחר. תגובות גופניות אלו יכולות להיות קשורות ללחץ או לנבוע ממחלה, ואנשים הסובלים מסממנים אלו על בסיס קבוע, או לפרקים, צריכים לפנות לייעוץ ובדיקה אצל גורמים רפואיים מוסמכים. מי שסובל מאחד או יותר מסממנים גופניים אלו, צפוי לסבול גם מסממני לחץ בקול ולפתח צרידות ובעיות קול.
מגוון התגובות הקוליות ללחץ כולל בין היתר צרידות, קול מאומץ, קול לחוץ, שבירות קול בדיבור, כחכוח בגרון, כאבי צוואר או גרון, קול רועם, קול מונוטוני, גובה טון גבוה או נמוך מדי, חוסר קול, קוצר נשימה בדיבור, קול חלש, קול נשיפתי, קול כפול, יובש בפה ובגרון. הסממנים שנמנו יכולים להופיע כתוצאה מגורמי לחץ, אך גם מסיבות אחרות ומומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת ולבדיקה אצל גורמים רפואיים מוסמכים כגון רופא אף אוזן וגרון.
כאשר מופיעים צרידות ובעיות קול, הפתרון המובן מאליו הוא לבטל או להפחית באופן משמעותי את גורמי הלחץ שהביאו לבעיה. אולם, זה לא תמיד אפשרי. על כן, מה שאנחנו צריכים לעשות הוא ללמוד לשלוט בתגובות הלחץ בקול ולבסס שליטה בהפקת הקול.

טיפים לסיוע בשמירה על הקול ולהקלה על צרידות ובעיות קול:
. שיפור היציבה של הגוף בעמידה ובישיבה להקלה על הנשימה והדיבור.
. הקפדה על זווית ישרה בין הראש לבין הכתפיים בעת דיבור.
. שמירה על לסת תחתונה רפויה ולא צמודה בכוח אל הלסת העליונה, הפה יכול להיפתח קלות.
. הרחבה והגדלה של מפתח הפה בעת הדיבור.
. הימנעות מדיבור מחדר אל חדר או מרחוק. יש לדבר מקרוב, פנים אל פנים עם בן השיח.
. הימנעות מכחכוח בגרון. במקום כחכוח בגרון ניתן לשתות או להשתעל בעדינות.
. לנשום דרך האף ולא דרך הפה במנוחה.
. הפחתת מספר המילים הנאמרות בנשיפה אחת. יש לשאוף אוויר בסיום כל משפט.
. עשיית מאמץ מודע על מנת לדבר באופן רך יותר, והפחתת לחץ ומתח באזור הגרון.
. עשיית מאמץ מודע לדבר עם פוקוס כלפי השפתיים, כך שהדיבור לא ישמע כאילו הוא תקוע בגרון.
. כשהפה יבש, יש להגדיל את כמות הרוק בפה ע"י הנעת הלשון סביב השפתיים מצידן הפנימי.
. שתייה בלגימות במהלך דיבור מתמשך.
. הגדלת כמות השתייה ליום במידה והנכם נוטים לשתייה מועטת.
. לבישת בגדים שאינם לוחצים על הבטן ועל הגרון.


המידע המובא במאמר זה הינו לידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף לבדיקה, ייעוץ וטיפול פרטניים אצל קלינאית תקשורת ואצל גורמים רפואיים מוסמכים